תהילים-פרק-113

ביאורים

• הַלְלוּיָהּ, קריאה לנוכחים להלל את ה'. הַלְלוּ, עַבְדֵי ה', אין אלו בעלי תפקיד או מעמד מסוים, אלא הרואים עצמם כעבדיו ונוהגים כך. הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'.שתי פנים לתהילה הזו: מצד אחד היא עוסקת בגדולת ה' בממד הזמן ובממד המרחב:

• יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לנצח.

• מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ, מקצה המזרח עַד מְבוֹאוֹ, מקום השקיעה, קצה המערב – בכל מקום מְהֻלָּל שֵׁם ה'.

• רָם, גבוה עַל כָּל גּוֹיִם, העמים ה', עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. הוא מעל למציאות ומעבר לכל שלטון ושררה מוכָּרים.

• מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי, מגביה לָשָׁבֶת. צדה השני של תהילת ה' הוא שה' משגיח גם על פרטי העולם הנמוכים ביותר:

• הַמַּשְׁפִּילִי, משפיל לִרְאוֹת ממרומיו בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, ודואג ליצורי ארץ לא פחות משהו מטפח את שוכני השמים.

• מְקִימִי, מקים מֵעָפָר את ה דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים את ה אֶבְיוֹן, העני.

• לְהוֹשִׁיבִי, להושיב את הדל והאביון במקום גבוה – עִם נְדִיבִים, מכובדים ועושי חסד, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. ה' רואה בצערם של העניים והמושפלים ומעלה את קרנם.

• מוֹשִׁיבִי, מושיב במנוחה וקיום יציב את ה עֲקֶרֶת, העקרה בתוך הַבַּיִת, בכך שהוא פוקד אותה כך שתהיה אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. הַלְלוּיָהּ.