תהילים-פרק-114
ספר
מקבץ
ביאורים
-
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, כאשר בֵּית יַעֲקֹב יצא מֵעַם לֹעֵז, ה דובר מצרית, שהיא שפה רחוקה מאוד מן העברית,
-
הָיְתָה, נעשתה משפחת יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, לקדש את ה', ו יִשְׂרָאֵל קיבל על עצמו את מַמְשְׁלוֹתָיו וכוחו של ה'. כאן מתוארות קריעת ים סוף בראשית נדודי ישראל במדבר וקריעת הירדן עם הכניסה לארץ מנקודת ראותם של מקווי המים:
-
הַיָּם רָאָה את כבוד ה' – וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן ראה אף הוא את כבודו של ה' ועל כן – יִסֹּב, הסתובב לְאָחוֹר ולא זרם כדרכו.
-
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת רקדו כִּבְנֵי צֹאן.כאן פונה המשורר אל הטבע שמסביב ושואל:
-
מַה לְּךָ, הַיָּם, כִּי תָנוּס?! מה לך הַיַּרְדֵּן, כי תִּסֹּב לְאָחוֹר?!
-
הֶהָרִים, מדוע תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, ו גְּבָעוֹת, מדוע אתן מחוללות כִּבְנֵי צֹאן?! והם משיבים:
-
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי, המחולל, היוצר את ה אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב. יוצר הכול הוא היכול לשנות את סדרי העולם כרצונו,
-
הַהֹפְכִי, ההופך את הַצּוּר, הסלע ל אֲגַם מָיִם, את ה חַלָּמִישׁ, הסלע הוא הופך לְמַעְיְנוֹ, למעיין מָיִם.
פסוקים
-
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז
-
היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו
-
הים ראה וינס הירדן יסב לאחור
-
ההרים רקדו כאילים גבעות כבני־צאן
-
מה־לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור
-
ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני־צאן
-
מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב
-
ההפכי הצור אגם־מים חלמיש למעינו־מים
פסוקים מנוקד
-
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃
-
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃
-
הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃
-
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן׃
-
מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃
-
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן׃
-
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃
-
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם׃
מקומות
-
נהר הירדן
נהר הזורם בארץ ישראל מצפון לדרום, המחלק את הארץ בין ארץ ישראל המערבית לארץ ישראל המזרחית ונחשב כגבולה של הארץ (במדבר לד, יב). ראשיתו בחרמון ואחריתו בים המלח.
העמק בו הוא זורם מכונה במקרא כיכר הירדן ובערבית 'הזור'
חלקו הדרומי של עמק הירדן מכונה ערבות מואב וערבות יריחו.