תהילים-פרק-12

ביאורים

• לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית, כלי נגינה, אולי בעל שמונה מיתרים. או: ציון לנעימה שמינית מתוך המנגינות שהופקו מהכלי, מִזְמוֹר לְדָוִד.

• הוֹשִׁיעָה, ה', כִּי גָמַר, אבד חָסִיד, כִּי פַסּוּ, אפסו אֱמוּנִים, דברי אמת, אבד האֵמון מִבְּנֵי אָדָם.

• שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. אין ממש בשיחתם של בני האדם ובהבטחותיהם. שְׂפַת חֲלָקוֹת, חנופה בְּלֵב וָלֵב, אחד בפה ואחד בלב יְדַבֵּרוּ. את מה שאדם מחזיק בלבו פנימה אין הוא אומר, ומה שהוא אומר אין הוא חושב. המשורר מבקש:

• יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, ו לָשׁוֹן ש מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת. השיחות הללו הן מצד אחד דברי חנופה למי שבידם כוח, ומצד שני דברי התפארות כנגד החלשים.

• אֲשֶׁר, כי אָמְרוּ בעלי השפתיים והלשון הללו: לִלְשֹׁנֵנוּ, את לשוננו נַגְבִּיר, נחזק. או: נעצים את עצמנו בכוח לשוננו; שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ, ברשותנו, ואנחנו יכולים לרמות ולאיים ככל שנרצה. מִי אָדוֹן לָנוּ?! . כנגדם באים תפילה ואיחול:

• מחמת שֹּׁד עֲנִיִּים, מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, עַתָּה אָקוּם ואתגלה יֹאמַר ה', אָשִׁית, אעשה בְּיֵשַׁע, בישועה, אושיע יָפִיחַ, ידבר לוֹ. או: יָפִיחַ לוֹ יופיע היֶּשע לעני,

• אִמְרוֹת ה' המבטיחות את גילוי הצדק ומפלת הרשעים, הן אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כ כֶסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל, בתנור להתכת מתכות, או: נקי בבירור לעיני כל ה אָרֶץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם, זיקוק אחר זיקוק. דברי ה' נקיים ומושלמים לחלוטין.

• אַתָּה, ה', תִּשְׁמְרֵםא ת כל המסכנים הנפגעים, תִּצְּרֶנּוּ, תשמור את העני העשוק והפגוע מִן הַדּוֹר זוּ, הזה לְעוֹלָם.

• סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם, בשעה שמגביהה עצמה ה זֻלּוּת, השִפלוּת, או: הזלזול והבוז לִבְנֵי אָדָם.