תהילים-פרק-127

ביאורים

• שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה. אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת – שָׁוְא, לחינם עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, כי הבית יתמוטט. אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר – שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר, שכן ההגנה על אותה עיר לא תועיל, והעיר תיפרץ. כך הוא גם בחיים הכלכליים:

• שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, המשתדלים להתחיל בעבודתם מוקדם, וגם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, הממשיכים לעבוד עוד ועוד, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, האוכלים את לחמם בעצב, בטרדות ובתכניות למען העתיד. המאמצים המתמידים להצליח ולשגשג עלולים שלא לשאת פֵּרות. לעומת זאת, כֵּן יִתֵּן ה' לִידִידוֹ, לאוהבו שֵׁנָא, שינה. ה' מאפשר לאדם הבוטח בו שחייו יעלו יפה והוא יישן במנוחה. הדבר נכון גם ביחס לשאר מתנות ה':

• הִנֵּה נַחֲלַת ה', מה שה' מנחיל לבני האדם הם בָּנִים, ה שָׂכָר שהם מקבלים ממנו הוא פְּרִי הַבָּטֶן, הילדים.

• כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן גם בְּנֵי הַנְּעוּרִים, היוצרים את העתיד. והוא ממשיך בדימוי החצים:

• אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ, הכלי שבו מונחים החצים, מֵהֶם. מאושר מי שהתברך בילדים רבים. מי שזכו לזרע רב לֹא יֵבֹשׁוּ, יתביישו כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר, הן במלחמה ממשית הן בדיונים פנימיים בשער העיר הם ירגישו חזקים יותר.