תהילים-פרק-14
ספר
מקבץ
ביאורים
-
לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד.אָמַר נָבָל, איש רע, גס ויהיר בְּלִבּוֹ: אֵין אֱלֹֹהִים. הרשעים שאינם מתחשבים כלל במציאות ה' הִשְׁחִיתוּ, הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, עשו מעשים מתועבים, אֵין מהם עֹשֵׂה טוֹב.
-
ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ בארץ מַשְׂכִּיל, מתבונן ש דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹֹהִים.
-
הַכֹּל סָר, פנה, חדל, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, כולם נטמאו, נזדהמו. אֵין עֹשֵׂה טוֹב,אֵין גַּם, אפילו אֶחָד.
-
האם לֹא יָדְעוּ כָּל אותם פֹּעֲלֵי אָוֶן, הסומכים על היעדרו כביכול של ה' מן העולם, אותם אֹכְלֵי עַמִּי, ש אָכְלוּ אותו כמו שאוכלים לֶחֶם, אלו שאת ה' לֹא קָרָאוּ בשום מקרה?!
-
שָׁםבמקום או בזמן אחר פָּחֲדוּ הכול פָחַד, כִּי, כאשר אֱלֹֹהִים מגלה את נוכחותו בְּדוֹר צַדִּיק,
-
עֲצַת, ממחשבתכם להרע ל עָנִי תָבִישׁוּ, תתאכזבו. עצתכם לא תצלח כִּי אמנם אין לעני כל מחסה מוכָּר, אבל ה' הוא מַחְסֵהוּ.המשורר שתיאר מצב מצוקה, כאשר ה' נסתר מן העולם ומתודעתם של בני אדם, ומחסה העניים אינו נראה, מסיים בתפילה:
-
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ, כאשר ישיב אותם ויושיבם לבטח אז יָגֵל יַעֲקֹב הדל, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.
פסוקים
-
למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה־טוב
-
יהוה משמים השקיף על־בני־אדם לראות היש משכיל דרש את־אלהים
-
הכל סר יחדו נאלחו אין עשה־טוב אין גם־אחד
-
הלא ידעו כל־פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו
-
שם פחדו פחד כי־אלהים בדור צדיק
-
עצת־עני תבישו כי יהוה מחסהו
-
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל
פסוקים מנוקד
-
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה־טוֹב׃
-
יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃
-
הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד׃
-
הֲלֹא יָדְעוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָאוּ׃
-
שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי־אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק׃
-
עֲצַת־עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ׃
-
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃