תהילים-פרק-4

ביאורים

• לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המקהלה או הנגנים בִּנְגִינוֹת, מִזְמוֹר לְדָוִד.

• בְּקָרְאִי, בשעה שאני קורא אליך עֲנֵנִי, אֱלֹֹהֵי צִדְקִי, אלוקַי שהוא אלוקי אמת וצדק, או: האלוקים היודע את צדקי. אתה ש בַּצָּר, בשעת מצוקה, כאשר המציאות סוגרת על האדם, הִרְחַבְתָּ לִּי, הדברים הדוחקים נסוגים, ואפשר לנוע ולנשום, חָנֵּנִי, רחם עלי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. וזו היא התפילה:

• בְּנֵי אִישׁ, אדם בעל מעמד, וכאן: יריביו של דוד, עַד מֶה, עד מתי תשימו כְבוֹדִי לִכְלִמָּה, תמשיכו לבייש אותי, ו תֶּאֱהָבוּן רִיק. ההכלמות והמאבק נגדי נובעים מדברים של מה –בכך, אבל אתם נטפלים אל הדברים הללו. עד מתי תְּבַקְשׁוּ כָזָב, שקרים וסיפורים חסרי בסיס. סֶלָה.

• וּלמול רדיפתכם דְעוּ כִּי הִפְלָה, הבדיל, העניק יחס מיוחס ה' לזה שהוא חָסִיד אשר לוֹ, ולכן ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. גם בחייו של דוד נראה שהכול הודו שהוא דבוק בה' ומבקש את קרבתו. לכן פעמים רבות דוד מזכיר שהקדוש ברוך הוא נוהג עמו בדרך מיוחדת כלפי מבקשי נפשו.

• רִגְזוּ, עוררו את רגשותיכם ואת יראתכם וְאַל תֶּחֱטָאוּ. נערו את עצמכם בכוח ושנו את תפיסתכם, ואז לא תימשכו אחרי שגרת החטא. אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם, דונו בדברים ביניכם לבין עצמכם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, בשעת אמת, שבה אינכם מצויים ביחסים חברתיים העשויים להשפיע על מחשבותיכם ודרכיכם, וְאז דֹמּוּ, תשתקו, תחליטו שלא להתערב במה שאינו מעניינכם ובתחום ידיעתכם. סֶלָה.דוד מייעץ לאויביו:

• זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל ה'. ובפנייה לה':

• רַבִּים מחפשים מקור של ברכה ו אֹמְרִים: מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, אנא, נְסָה, נשא, או: התנוסס, גלה עָלֵינוּעל כולנו את אוֹר פָּנֶיךָ, ה'.

• נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, יותר מֵעֵת אשר דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם, יינם רָבּוּ. אינני מקנא בהצלחתם של יריבי. שִׂמחתי הפנימית מַספקת לי. אפשרות נוספת: אני שמח דווקא כאשר אחרים מצליחים ומתברכים.

• בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו, כשהכול בשלום, או: קשור אל השלום אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן בשקט. כִּי אַתָּה, ה', לְבָדָד, לבדך. או: גם כשאני לבדי מחזיק בדרך זו, די בכך שאתה עמי לָבֶטַח, בבטחה תּוֹשִׁיבֵנִי.