תהילים-פרק-45
ספר
מקבץ
ביאורים
-
לַמְנַצֵּחַ העומד בראש מקהלת מנגנים עַל שֹׁשַׁנִּיםאולי שמם של כלי נגינה מסוימים, לִבְנֵי קֹרַח המשוררים מַשְׂכִּיל, כינוי למזמור, שִׁיר של יְדִידֹת, ידידוּת, חיבה וכבוד למלך.
-
רָחַשׁ, מרגיש, הוגה לִבִּי דָּבָר, דיבור טוֹבאֹמֵר אָנִי בשיר זה את מַעֲשַׂי, פרי יצירתי לְמֶלֶךְ. לכבודו אני יוצר ושר את השיר. לְשׁוֹנִי בשירה זו, בכתב או בעל פה, רהוטה ומדויקת כ עֵט סוֹפֵר מָהִיר, זריז ומומחה. מהצ הרת הכוונות של המשורר ומהבעת משאלתו שהשיר שיצא מתחת ידו יהיה שלם מכל הבחינות, הוא עובר לדבר בשבחו של המלך:
-
יָפְיָפִיתָ, יפה אתה יותר מִכל בְּנֵי ה אָדָם. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ. אתה מתבטא בחן ומנעים לשומעיך. עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹֹהִים לְעוֹלָם. המשורר משבח הן את אישיותו של המלך הן את היותו גיבור מלחמה, הן את היותו גיבור צדק:
-
חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, גִּבּוֹר, זהו הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. תוארי המלחמה משמשים גם כפשוטם וגם בדרך ההשאלה:
-
וב הֲדָרְךָ צְלַח, נהג ו רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה ו צֶדֶק. שלטונך אינו מושתת רק על גבורתך, אלא גם על האמת, היושר והענווה. וְתוֹרְךָ, תלמד אותך נוֹרָאוֹת, דברים עצומים יְמִינֶךָ, ידך החזקה והלוחמת, וגם: הדרך הנכונה. הדרך הישרה היא שתורה לך כיצד לנצח במלחמה. ושוב בשבח גבורת המלך:
-
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים, עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ, והחצים השנונים ייכנסו בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ.
-
כִּסְאֲךָכיסא אֱלֹֹהִים ל עוֹלָם וָעֶד. על שלמה המלך נאמר שישב על כיסא ה'. שֵׁבֶט מִישֹׁר, שלטון של יושר הוא שֵׁבֶט, שרביט, סמל מַלְכוּתֶךָ.
-
אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹֹהִים, שהוא אֱלֹֹהֶיךָ, ב שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן, שמן המשיחה למלוכה, שבו גלומה השמחה של העלייה לגדולה. בזכות מידת הצדק שלך אלוקים בחר למשוח אותך מבין כל חֲבֵרֶךָ.ומכאן לתיאור המלך כחתן:
-
מֹר וַאֲהָלוֹת ו קְצִיעוֹת ב כָל בִּגְדֹתֶיךָ, כל בגדיך מבושמים בבשמים אלה כשאתה יוצא מִן הֵיכְלֵי, ארמונות שֵׁן, שנהב, מִנִּי, מאז, או: במינים כלי נגינה שִׂמְּחוּךָ. חגיגות החתונה מתחילות ביציאתך המהודרת מהיכלי השן.
-
בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ, בין המכבדים והמוקירים אותך. נִצְּבָה שֵׁגַל, כנראה כינוי למלכה, לִימִינְךָ בְּכֶתֶם, זהב מארץ אוֹפִיר.ולכלה אומר המשורר:
-
שִׁמְעִי, בַת, וּרְאִי את כל הגדוּלה הבאה אלייך כשאת נעשית מלכה, וְהַטִּי אָזְנֵךְ, הקשיבי וְשִׁכְחִי את עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ אחרי שתיעשי אשת המלך.
-
וְיִתְאָו, יחשוק הַמֶּלֶךְ את יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ כמלך וכבעל, וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.
-
וּבַת, קהילת צֹר, בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ, יבקשו עֲשִׁירֵי עָם, הנותנים מתנות למיועדת להיות אשת המלך.
-
כָּל ה כְּבוּדָּה, הרכוש הרב והנכבד של בַת מֶלֶךְ מוכנסת פְּנִימָה, שכן היא איננה מופיעה ברבים, והכול מכבדים אותה מרחוק. מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, היא לבושה בגד מקושט ומשובץ בזהב.
-
לִרְקָמוֹת, במלבושים רקומים, או: אל מרבדי החופה הרקומים תּוּבַל המלכה לַמֶּלֶךְ, בְּתוּלוֹת מהלכות אַחֲרֶיהָ, הלוא הן רֵעוֹתֶיהָ, מוּבָאוֹת לָךְ.
-
תּוּבַלְנָה בתהלוכת החתונה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.החתן –המלך מקבל את ברכת החתונה:
-
תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. השלשלת תימשך בבניך. תְּשִׁיתֵמוֹ, תמַנֶּה אותם לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ. ופנייה אל אלוקים:
-
אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר, עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ, יודו לך, ישבחו אותך לְעֹלָם וָעֶד.
פסוקים
-
למנצח על־ששנים לבני־קרח משכיל שיר ידידת
-
רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר
-
יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על־כן ברכך אלהים לעולם
-
חגור־חרבך על־ירך גבור הודך והדרך
-
והדרך צלח רכב על־דבר־אמת וענוה־צדק ותורך נוראות ימינך
-
חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך
-
כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך
-
אהבת צדק ותשנא רשע על־כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך
-
מר־ואהלות קציעות כל־בגדתיך מן־היכלי שן מני שמחוך
-
בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר
-
שמעי־בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך
-
ויתאו המלך יפיך כי־הוא אדניך והשתחוי־לו
-
ובת־צר במנחה פניך יחלו עשירי עם
-
כל־כבודה בת־מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה
-
לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך
-
תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך
-
תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל־הארץ
-
אזכירה שמך בכל־דר ודר על־כן עמים יהודך לעלם ועד
פסוקים מנוקד
-
לַמְנַצֵּחַ עַל־שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת׃
-
רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר׃
-
יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ עַל־כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃
-
חֲגוֹר־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׃
-
וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל־דְּבַר־אֱמֶת וְעַנְוָה־צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ׃
-
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ׃
-
כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ׃
-
אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ׃
-
מֹר־וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶיךָ מִן־הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ׃
-
בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר׃
-
שִׁמְעִי־בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ׃
-
וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי־לוֹ׃
-
וּבַת־צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם׃
-
כָּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׃
-
לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ׃
-
תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ׃
-
תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל־הָאָרֶץ׃
-
אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל־דֹּר וָדֹר עַל־כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ לְעֹלָם וָעֶד׃
מקומות
-
צור
עיר ממלכה כנענית.
על חוף הים התיכון מצפון לארץ ישראל.