תהילים-פרק-48

ביאורים

  • שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח.

  • גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד כאשר הוא מופיע בְּעִיר אֱלֹהֵינוּירושלים, ב הַר קָדְשׁוֹהר הבית.

  • יְפֵה נוֹף, מרהיב המראה הכולל של העיר שהיא מְשׂוֹשׂ, שמחת כָּל הָאָרֶץ, מפינות החמד של העולם כולו. הַר צִיּוֹןהר המוריה ו יַרְכְּתֵי, קצה צָפוֹן, חלקה הצפוני של העיר שבו ניצבו ארמונות גדולים קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. ארמונו של שלמה, ומאוחר יותר גם מצודות העיר, היו מצפון למקדש.

  • אֱלֹֹהִים בְּאמצעות, או: בתוך אַרְמְנוֹתֶיהָ, הבניינים המפוארים של העיר, המבצרים והמצודות ושאר בנייני פאר נוֹדַע לְמִשְׂגָּב, שכן בניינים אלו ייצגו את החוזק והשגב של עיר האלוקים.

  • כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים הבאים לבקר בירושלים נוֹעֲדוּ, נפגשים לאחר תיאום, ו עָבְרוּ בעיר יַחְדָּו.

  • הֵמָּה רָאוּ את גודלה ותפארתה של העיר, ועל כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ מעצמתה, נֶחְפָּזוּ, מיהרו להסתלק משום שהרגישו הרגשת איום.

  • רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם מן העצמה והגדוּלה, חִיל, זעזוע וחלחלה אחז אותם כַּיּוֹלֵדָה.

  • בְּרוּחַ קָדִים, מזרחית, העלולה להתפתח לסוּפה עזה בלתי צפויה אשר תְּשַׁבֵּר אפילו אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, אניות חזקות הבנויות כך שאפשר יהיה להפליג בהן עד קצה הים התיכון ומעבר לו. ה מבקרים בירושלים אומרים:

  • כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ במקומנו על אודות ירושלים, כֵּן רָאִינוּ בעינינו בְּעִיר ה' צְבָאוֹת, כינוי של ה' המושל בצבאות העולם, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, ש אלֹֹהִים יְכוֹנְנֶהָ, ישאיר אותה עומדת על מכונה עַד עוֹלָם. סֶלָה.

  • דִּמִּינוּ אֱלֹֹהִים גם את חַסְדֶּךָ וקרבתך, שהוא הצד הסמוי מעינינו, המתגלה בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ.

  • כְּשִׁמְךָ, אֱלֹֹהִים כֵּן, כך תְּהִלָּתְךָ, התהילה ששרים לך עַל קַצְוֵי, עד קצות ה אֶרֶץ: צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ, ידך לא רק חזקה אלא היא גם צודקת ונאמנה.

  • יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ, שכן משפטיך הם הביטוי המרוכך של הצדק המוחלט. קריאה לאורחים המגיעים לירושלים:

  • סֹבּוּ, סובבו את צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ את מִגְדָּלֶיהָ.

  • שִׁיתוּ, שימו את לִבְּכֶם לְחֵילָה, לחומתה, פַּסְּגוּ, עִברו, דלגו ממקום למקום או טפסו כדי לראות את אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן את גדולתה ויופיה של העיר. כיוון שהעיר היא ‘עיר אלוקינו' במובהק, ולא רק בירה של מדינה קטנה כלשה י, מסיים המשורר:

  • כִּי זֶה אֱלֹֹהִים אֱלֹהֵינוּ, הקיים והמושל ל עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת, מעל ומעבר למוות, לעולם ועד.

פסוקים

  1. שיר מזמור לבני־קרח
  2. גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר־קדשו
  3. יפה נוף משוש כל־הארץ הר־ציון ירכתי צפון קרית מלך רב
  4. אלהים בארמנותיה נודע למשגב
  5. כי־הנה המלכים נועדו עברו יחדו
  6. המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו
  7. רעדה אחזתם שם חיל כיולדה
  8. ברוח קדים תשבר אניות תרשיש
  9. כאשר שמענו כן ראינו בעיר־יהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד־עולם סלה
  10. דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך
  11. כשמך אלהים כן תהלתך על־קצוי־ארץ צדק מלאה ימינך
  12. ישמח הר־ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך
  13. סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה
  14. שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון
  15. כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על־מות

פסוקים מנוקד

  1. שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח׃
  2. גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קָדְשׁוֹ׃
  3. יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃
  4. אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃
  5. כִּי־הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו׃
  6. הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃
  7. רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃
  8. בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ׃
  9. כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר־יְהוָה צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד־עוֹלָם סֶלָה׃
  10. דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃
  11. כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃
  12. יִשְׂמַח הַר־צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃
  13. סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃
  14. שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃
  15. כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל־מוּת׃

מקומות

  • תרשיש