תהילים-פרק-7

ביאורים

• שִׁגָּיוֹן, אולי מין שיר או נעימה לְדָוִד, אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי. נראה שכוש משבט בנימין דיבר רעות על דוד, אולי האשים אותו בכך שבהיותו בצבא שאול לא נלחם בכל המרץ הדרוש, וגרם לכך שהאויב לא ינוצח לגמרי. היו מחכמינו שדרשוהו ככינוי לשאול המלך עצמו.

• ה' אֱלֹֹהַי, בְּךָ חָסִיתִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי.

• פֶּן יִטְרֹף האויב כְּאַרְיֵה את נַפְשִׁי, וכאריה יהיה פֹּרֵק, שובר עצמות וְאֵין מַצִּיל. וכאן עונה המשורר על הטענה שנטענה כנגדו:

• ה' אֱלֹֹהַי, אִם עָשִׂיתִי זֹאתאת מה שטופלים עלי : אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי

• אִם גָּמַלְתִּי ל שׁוֹלְמִי, איש שלומי, ידידי רָע, וָאֲחַלְּצָה, שחררתי את צוֹרְרִי, אויבי רֵיקָם, לחינם,

• יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג אותי וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, ואת כְבוֹדִי, נפשי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן.

• קוּמָה, ה', בְּאַפֶּךָ, ראוי שגם אתה תכעס על הרע שמעוללים לי. הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת, התרומם וגבור על כעסם של צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי, הער למעני את ה מִשְׁפָּט ש צִוִּיתָ. חרוֹץ את דינם של אויבי.

• ובתום המשפט עֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ כמשמר כבוד למלך המנצח במלחמה בעת חזרתו למקומו, וְעָלֶיהָעל עדת הלאומים שתבוא להריע לך ולהיות לך לפמליה, כביכול, לַמָּרוֹם, אל מרום מקדשך שׁוּבָה, חזור.

• ה' יָדִין עַמִּים, אצרף את בקשתי: שָׁפְטֵנִי, ה', כְּצִדְקִי; וּכְתֻמִּי, לפי יושרי יבוא הגמול עָלָי.

• יִגְמָר, יכַלה נָא ה רַע את ה רְשָׁעִים, וּתְכוֹנֵן, תעמיד על מכונו את ה צַדִּיק. והרי הקדוש ברוך הוא אינו צריך לערוך משפט חיצוני על מנת לקבוע מי מהטוענים צודק, כי בֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹֹהִים צַדִּיק.

• מָגִנִּי, הגַנתי, ביטחוני הוא עַל אֱלֹֹהִים, ה מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב.

• אֱלֹֹהִים הוא שׁוֹפֵט את ה צַדִּיק, וכלפי הרשע הוא אֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם.

• אִם לֹא יָשׁוּב הרשע מדרכו הרעה וימשיך בהכנותיו לעשות רע את חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ, ישחיז, קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ לירייה

• וְלוֹלעצמו הֵכִין הרשע את כְּלֵי ה מָוֶת; חִצָּיו לְדֹלְקִים, לרודפים אחר הצדיק, לרשעים יִפְעָל, יכין.

• הִנֵּה הרשע יְחַבֶּל, יהרה , יתכנן אָוֶן, רֶשע, וְהָרָה עָמָל, יגיעת שווא וְיָלַד שָׁקֶר. ורשעתו תפגע בסופו של דבר בעצמו

• בּוֹר כָּרָה הרשע וַיַּחְפְּרֵהוּ, ובסופו של דבר יִּפֹּל בְּשַׁחַת, בבור שאותו יִפְעָל, עשה .

• יָשׁוּב עֲמָלוֹ, מעשהו הרע בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ, ראשו של החוטא חֲמָסוֹ, העוול שלו יֵרֵד, יתגלגל. העונש והפורענות אינם נזקקים לגורם חיצוני, שכן עצם רעתו של הרשע היא שתפגע בו. ובסיכום:

• אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ, וַאֲזַמְּרָה שֵׁם ה' עֶלְיוֹן.