תהילים-פרק-72

ביאורים

• לִשְׁלֹמֹה. מסתבר שאת הדברים האלה נשא דוד המלך על בנו –יורשו שלמה. אֱלֹֹהִים, את מִשְׁפָּטֶיךָ ואת היכולת לממש אותם בארץ לְמֶלֶךְ תֵּן. אני מתפלל שהמלך יגשים את משפטיך וישתמש בהם, וְצִדְקָתְךָ תן לְבֶן מֶלֶךְ, שאף בידו יהיה הכוח לממש את צדקתך בעולם,

• יָדִין את עַמְּךָ בְצֶדֶק ואת עֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט. המשפט המיוחס כאן לדין העניים איננו סוטה מהצדק החתוך המוחלט, אבל יש בו גם צד של התחשבות בחלשים ובחסרי האמצעים.

• יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם. מההרים תבוא בשורה של שלום. לא יהיה חשש שמא אורב מסתתר מאחוריהם, ושמא תפרוץ לפתע מלחמה מביניהם , וּגְבָעוֹת יתעטרו בִּצְדָקָה, צדקה וישועה.

• –השופט יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם ו יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן, העניים המסכנים ביותר. להם אין די במשפט מתוך התחשבות; הם זקוקים שיתערבו למענם. עם זאת, המשפט אינו רק רחמים ורכּוּת וִידַכֵּא המלך עוֹשֵׁק.לא רק היחסים החברתיים יהיו מתוקנים.

• יִירָאוּךָ, ייראו ממך, ה', עִם שָׁמֶשׁ, לעולם ובהתמדה, כפי שהשמש נשמעת לפקודתך וזורחת בכל יום ויום, וְלִפְנֵי יָרֵחַ, כל זמן שנראים פני הירח דּוֹר דּוֹרִים, דורות רבים.

• יֵרֵד דבר המלך והצדק והברכה שבעקבותיו כְּמָטָר עַל גֵּז, גיזת צמר, הסופגת את כל המים. השפע כולו ינוצל ולא יתבזבז, ו כִרְבִיבִים, רסיסי גשם, שהם זַרְזִיף, נזילת מים היורדת ל אָרֶץ.

• יִפְרַח בְּיָמָיו של המלך הגואל צַדִּיק. בגלל אישיותו ופעלו של המלך יהיה הצדיק מוגן מכל רע, וְרֹב שָׁלוֹם יהיה עַד בְּלִי, שיבלה יָרֵחַלעולם. כדי שתשרור שלווה במ דינה, אין די בעשיית משפט וצדקה. רוגע בהקשר הבינלאומי יושג אם יהיו למלך עצמה והשפעה גם בעולם הסובב.

• וְיֵרְדְּ, הוא ימשול מִיָּם עַד יָם, בגבולה הרחב של המדינה, כל היבשה שבין הימים המקיפים אותה, וּמִנָּהָר, נהר פרת, שאכן היה גבול ממלכתו של שלמה, עַד אַפְסֵי, קצות, ה אָרֶץ.

• לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים, עמים יורדי ים שברשותם צבא ספינות, או: שוכני המדבר, וְאֹיְבָיו, אם עוד יהיו כאלה, יושפלו לחלוטין עד ש עָפָר יְלַחֵכוּ, כביכול, עד אשר יגיע ראשם לארץ. כוחו של המלך יגיע גם הרבה מעבר לגבולותיה של ארץ ישראל הגדולה:

• מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְיושבי ה אִיִּים מִנְחָה, מתנות למלך יָשִׁיבוּ. כך ידרשו את שלומו וכבודו. מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא, שבקצה ערב או באפריקה, אֶשְׁכָּר, מתנה או תשלום לאות הכנעה והכרת תודה יַקְרִיבוּ לו.

• וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים, גם הרחוקים יותר, ו כָל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ במידה כלשהי. כל זה לא רק בשל תוקפו הצבאי של המלך, אלא כהוקרה ושכר טוב על מעלתו הפנימית והשפעתו המבורכת.

• כִּי בממלכתו ומחוצה לה יַצִּיל את ה אֶבְיוֹן ה מְשַׁוֵּעַ לעזרה במר נפשו, וְאת ה עָנִי שהוא לבדו וְאֵין מי ש עֹזֵר לוֹ.

• יָחֹס, ירחם המלך עַל דַּל וְאֶבְיוֹן, וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים, הדלים שבדלים , יוֹשִׁיעַ.

• מִתּוֹךְ, תככים, ניצול ומרמה וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם, וְיֵיקַר, יהיה נכבד דָּמָם בְּעֵינָיו. הוא לא ינהג כמנהג השליטים שאינם מתחשבים בסבלם של חסרי הישע, אלא דמם יהיה יקר וחשוב בעיניו.

• והמלך עצמו יְחִי בכל טוב, וְיִתֶּן לוֹ ה' רכוש גדול ומותרות מִזְּהַב שְׁבָא. וכל אדם יִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד, משום שהוא יהיה חביב ואהוב על הכול, כָּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּאת המלך. נוסף על ברכת השלום, ברכת השמים, הגדולה והתפארת, גם האדמה תתברך

• יְהִי פִסַּת, שפע, ריבוי בַּר, תבואה בכל מקום בָּאָרֶץ, אפילו בְּרֹאשׁ הָרִים, שבדרך כלל אין התבואה צומחת שם. יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ. האילנות יהיו עמוסים בפֵרות כבדים, כך שבבוא הרוח תישמע מהם אוושה הדומה לזו הנשמעת בעצי הלבנון הנישאים , וְיָצִיצוּ הצמחים הטובים מֵעִיר, גם משטחים שברגיל אינם מעובדים, כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ, הצץ מאליו.

• יְהִי, יתקיים שְׁמוֹ של המלך לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ, לעולם, יִנּוֹן, יגדל ויתברך שְׁמוֹ, וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ. המלך יהיה סמל ומופת לברכה. כָּל גּוֹיִםהקרובים והרחוקים יְאַשְּׁרוּהוּ ויאמרו: אשרי המלך הזה. כאן באים דברי סיום לחלק (‘ספר') זה שבתהלים:

• בָּרוּךְ ה' אֱלֹֹהִים, אֱלֹֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ש עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, ואין אחר עושה.

• וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָםרעיון המבוטא בתוספת פסוק בקריאת שמע, וכן בארמית בתפילת הקדיש, ויהי רצון ש יִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ. אָמֵן וְאָמֵן.

• כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי. ייתכן שאת המזמור הזה אמר דוד בסוף חייו, והוא סודר כאן משום שרובם הגדול של שני הספרים הראשונים שבתהלים הם מזמוריו של דוד עצמו, ומסודרים כספרים לעצמם; ואילו מכאן והלאה יש מזמורים שבחלקם לא מצוין שם המחבר, ובאחדים מהם מצוינים שמות מחברים אחרים, אף שגם ביניהם יש עוד ממזמוריו ומתפילותיו של דוד.