תהילים-פרק-77

ביאורים

• לַמְנַצֵּחַ עַל ניגון יְדוּתוּן, אחד מראשי המשוררים והמנגנים במקדש; כלי נגינה; או: כלי שירה המיוחסים לאותו משורר, לְאָסָף מִזְמוֹר.

• קוֹלִי ארים אֶל אֱלֹֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹֹהִים וְהַאֲזִין, והוא יאזין אֵלָי.

• בְּיוֹם צָרָתִי את אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי. יָדִי, כוחי, מקומי או מכתי ב לַיְלָה נִגְּרָה, נשפכת וְלֹא תָפוּג, אינה מפסיקה כי צרותי גדולות. מֵאֲנָה ל הִנָּחֵם נַפְשִׁי.

• אֶזְכְּרָה אֱלֹֹהִים וְאֶהֱמָיָה. כשאני נזכר בה', אני מדבר; שר; נאנח ובוכה; או: משתוקק ; אָשִׂיחָה, אתנה את צרותי, ומתפילתי תִתְעַטֵּף, מתעלפת רוּחִי. סֶלָה.

• אָחַזְתָּ את שְׁמֻרוֹת עֵינָי, עפעפי, ואינך מניח לי להירדם. אפילו לבכות ולהתפלל בלי הרף אינני יכול – נִפְעַמְתִּי, א ני מתרגש, מוכה תדהמה וְלֹא אֲדַבֵּר.

• חִשַּׁבְתִּי, אני מהרהר על יָמִים מִקֶּדֶם, על שְׁנוֹת עוֹלָמִים, שנים רחוקות.

• אֶזְכְּרָה את נְגִינָתִי, שירת ההודיה ששרתי לאלוקים בעבר על חסדיו, בַּלָּיְלָה, ועדיין עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, אני מהרהר ומתחבט בעצמי, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי תשובות ופתרונות. מצד אחד אני תוהה:

• הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי, וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד בנו?!

• האם אָפֵס, נגמר לָנֶצַח חַסְדּוֹ?! האם גָּמַר אֹמֶר, תמה הבטחתו לְדֹר וָדֹר?!

• הֲשָׁכַח חַנּוֹת, לרחם אֵל?! ה אִם קָפַץ בְּאַף, חסם מתוך כעס את רַחֲמָיו?! סֶלָה.

• וָאֹמַר, אני שב ואומר ללבי : חַלּוֹתִי, בַּקשתי הִיא לעמוד ולהתבונן אל מול שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן, השנים שבהן פעלה יד ימינו של ה', שנות השפעת חסדו עלינו.

• אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי, מעשי יָהּ, כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, את הפלאות שחוללת בימי קדם.

• וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ שבעבר אָשִׂיחָה, אספר.

• אֱלֹֹהִים, בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ. התגלותך בעולם קדושה ונשגבה. מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹֹהִים?!

• אַתָּה הָאֵל ש עֹשֵׂה פֶלֶא, הוֹדַעְתָּ בעבר בָעַמִּים את עֻזֶּךָ, כוחך.

• גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ, בכוח את עַמֶּךָ, את בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף. סֶלָה.עתה מתוארות צורות התגלות אחדות:

• רָאוּךָ מַּיִם, אֱלֹֹהִים; רָאוּךָ מַּיִם, יָחִילוּ, פחדו ונסוגו, אַף יִרְגְּזוּ, רעדו תְהֹמוֹת בקריעת ים סוף.

• זֹרְמוּ, קלחו מַיִם עָבוֹת, עבים, קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים, השמים, אַף חֲצָצֶיךָ, חציך, ברקיך יִתְהַלָּכוּ.

• קוֹל רַעַמְךָ נשמע בַּגַּלְגַּל, ברקיע; מסביב לעולם; או: בסופה המתגלגלת. הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, את העולם, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ, רעדה הָאָרֶץ.

• בַּיָּם דַּרְכֶּךָ, שכן בקעת לנו דרך בים סוף, וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים, וְאחרי שעברת אתנו בים, עִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ. העולם חזר לקדמותו, ולא נשאר כל סימן.

• נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. כאשר אני נזכר בדברים אלה, מתעוררת בי תקווה למרות צרותי בהווה.