תהילים-פרק-86

ביאורים

• תְּפִלָּה לְדָוִד.הַטֵּה, ה', אָזְנְךָ, ו עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי וראוי לרחמים, ולוּ בגלל אומללותי. ובקשה פרטית יותר:

• שָׁמְרָה נַפְשִׁי מכל צרה, כִּי חָסִיד ההולך בדרך טובה וישרה ונאמן לך ביותר אָנִי. הוֹשַׁע את עַבְדְּךָ – אַתָּה, אֱלֹֹהַי, את עבדך הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ.

• חָנֵּנִי, אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם.

• שַׂמֵּחַ את נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי אֵלֶיךָ, אֲדֹנָי, נַפְשִׁי אֶשָּׂא, ארים, אליך אפנה. רק אתה מקור תקוותי ומשעני.

• כִּי אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח, סלחן, ועל כן אם חטאתי אתה תמחל לי, וְאתה רַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ.

• הַאֲזִינָה, ה', תְּפִלָּתִי, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי, ת חנוני.

• בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ, כִּי יודע אני שאתה תַעֲנֵנִי בצרתי.

• אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.

• כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ, ה', וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ.

• כִּי גָדוֹל אַתָּה וְאתה עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת. אַתָּה אֱלֹֹהִים לְבַדֶּךָ, ואין עוד זולתך. כאן דוד מוסיף להתפלל על דברים שונים:

• הוֹרֵנִי, ה', את דַּרְכֶּךָ; אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, – באמת שלך, באופן הראוי והנכון המתקיים לנצח . יַחֵד את לְבָבִי שלא יהיה עסוק בשום דבר אחר אלא לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.

• אוֹדְךָ, אֲדֹנָי אֱלֹֹהַי, בְּכָל לְבָבִי; וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם,

• כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.כאן הוא מבקש עזרה לצרכיו בעולם הזה:

• אֱלֹֹהִים, זֵדִים, רשעים קָמוּ עָלַי להילחם כנגדי, וַעֲדַת עָרִיצִים, אנשים עזים בִּקְשׁוּ את נַפְשִׁי, וכל אלה לֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם. הם אינם מתחשבים ברצונך אלא נוהגים בשרירות לבם.

• וְאַתָּה, אֲדֹנָי, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת,

• פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ, גבורתך לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ, שפחתך. דומה אני לעבד שנולד לתוך העבדות, שמעולם לא ידע חוויה אחרת, ואפילו לא אדונים אחרים.

• עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת, סימן לְטוֹבָה, שייראה גם בעיני אחרים כאות לכך שאני נחלץ מצרותי, וְאז יִרְאוּ שׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כי יראו כִּי אַתָּה, ה', עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.