רות-פרק-3

ביאורים

• וַתֹּאמֶר לָהּ נָָעֳֳמִי חֲמוֹתָהּ: בִּתִּי, הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ־לָךְְְ מָנוֹחַ, מנוחה אֲשֶׁר יִיטַב־לָךְְְ. את חיה עכשיו חיי עראי, ואני רוצה למצוא לך פתרון קבוע.

• וְְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְְְתָּנוּ, ידידנו, אֲשֶׁר הָיִית אֶת, עם נַעֲרוֹתָיו, הִנֵּה־הוּא זֹרֶה אֶת־גֹּרֶן הַשְְּׂעֹרִים הַלָּיְְְלָה. בעז לא היה נשוי באותה עת, ואולי היה אז אלמן, ונעמי ביקשה לשדך בינו לבין רות.

• וְְרָחַצְְְתְְְּ וָסַכְְְתְְְּ בשמן על מנת להיטיב את מראך וְְשַׂמְְְתְְְּ שִׂמְְְלֹתַיִךְְְ היפות יותר עָלַיִךְְְ, וְְיָרַדְְְתְְְּ אל הַגֹּרֶן. אַל־תִּוָּדְְעִי לָאִישׁ, התחבאי בגורן כך שבעז לא יגלה אותך עַד כַּלֹּתוֹ, שיגמור לֶאֱכֹל וְְלִשְְְׁתּוֹת.

• וִיהִי בְְשָָׁכְְְבוֹ כאשר ישכב בגורן, כדי לשמור על התבואה או אולי מפני שירצה להמשיך את עבודתו מוקדם בבוקר, וְְיָדַעַתְְְּ אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְְְׁכַּב־שָׁם, וּבָאת וְְגִלִּית, חשפי את מַרְְְגְְּלֹתָיו, רגליו. גם בקיץ הלילות בהרי יהודה אינם חמים, ולכן מן הסתם יהיה מכוסה. וְְשָׁכָבְְְתְְְּ למרגלותיו, וְְהוּא יַגִּיד לָךְְְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין. הניחי לו להמשיך את מהלך העניין. במעשה לא רגיל זה, שהוא גם ישיר ואותנטי וגם דיסקרטי ובלתי מחייב, רות תבטא הצעה לא שגרתית – בקשת חסותו המלאה, ולמעשה הצעה שיישא אותה לאשה.

• וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ רות : כֹּל אֲשֶׁר־תֹּאמְְרִי אֵלַי אֶעֱשֶׂה. רות הייתה יכולה להסס לבצע תכנית כל כך לא מקובלת, שיש בה חריגה מגדרי ההגינות והצניעות, ובכל זאת קיבלה עליה את הצעת חמותה.

• וַתֵּרֶד אל הַגֹּרֶן, וַתַּעַשׂ כְְּכֹל אֲשֶׁר־צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ.

• וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְְְׁתְְְּ מעט יין וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא לִשְְְׁכַּב בִּקְְְצֵה הָעֲרֵמָה של השיבולים, שכן זהו מקום רך למדי וגם משם יוכל לש מור היטב על התבואה. וַתָּבֹא בַלָּט, בשקט וַתְְּגַל מַרְְְגְְּלֹתָיו וַתִּשְְְׁכָּב לרגליו, כפי שהורתה לה חמותה.

• וַיְְְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְְְלָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, הזדעזע והתפתל בבהלה, שכן הלך לישון לבדו ולפתע גילה שמישהו נמצא אתו. כנראה הושיט יד לבדוק מיהו ומהו – וְְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְְְגְְּלֹתָיו.

• וַיֹּאמֶר מתוך הפתעה גמורה : מִי־אָתְְְּ? וַתֹּאמֶר: אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, שפחתך – והרי אתה מכיר אותי – וּפָרַשְְְׂתָּ כְְנָפֶךָ, פרוש חסותך, עַל־אֲמָתְְךָ, שא אותי לאשה, כִּי גֹאֵל אָתָּה בשל קרבת המשפחה שלך לנעמי אתה קשור אף אלי, שהתאלמנתי מבנהּ. מן הסתם נעמי הסבירה לה את משמעותה של הגאולה בישראל.

• וַיֹּאמֶר: בְְּרוּכָה אַתְְְּ לַה', בִּתִּי. הֵיטַבְְְתְְְּ חַסְְְדֵּךְְְ הָאַחֲרוֹן, המעשה שאת עושה עתה בבחירתך להינשא לאדם מן הקרובים לאישך המת, יותר מִן החסד הָרִאשׁוֹן שעשית עם חמותך כשעזבת את ארצך ודבקת בה, לְְבִלְְְתִּי־לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים הצעירים, אִם־דַּל וְְאִם־עָשִׁיר. אילו רצית להינשא כדי לשקם את חייך שלך בלבד, היית מעדיפה בחור בן גילך. בחירתך בי – אדם מבוגר ממך בהרבה – מתוך הטענה החוקית שאני הגואל, מעידה על טוהר כוונותייך.

• וְְעַתָּה, בִּתִּי, אַל־תִּירְְאִי, את כֹּל אֲשֶׁר־תֹּאמְְרִי – אֶעֱשֶׂה־לָּךְְְ, כִּי יוֹדֵעַ כָָּל יושבי שַׁעַר עַמִּי, האנשים החשובים בעיר כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְְְּ, שאת אדם יוצא דופן ואישיות בולטת.

• וְְעַתָּה כִּי אָָמְְְנָם נכון כִּי גֹאֵל אָנֹכִי בהיותי שייך למשפחה , וְְאולם גַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב יותר מִמֶּנִּי. ובעניין כזה יש לשמור על הסדר.

• לִינִי פה הַלַּיְְְלָה, וְְהָיָה בַבֹּקֶר, אִם־יִגְְְאָלֵךְְְ טוֹב – שמו הפרטי של הגואל יִגְְְאָל. פירוש אחר: אם הגואל הקרוב יותר יגאלך בבוקר – טוב ויפה, שיגאל, כי לו שמורה הזכות; וְְאִם־לֹא יַחְְְפֹּץ לְְגָָאֳֳלֵךְְְ – וּגְְְאַלְְְתִּיךְְְ אָנֹכִי, אז אהיה אני הגואל. חַי־ה', אני נשבע בשם ה' – שִׁכְְְבִי עַד־הַבֹּקֶר במנוחה. לא אגע בך.

• וַתִּשְְְׁכַּב מַרְְְגְְּלוֹתָו עַד־הַבֹּקֶר, וַתָּקָָם ממקום משכבה בְְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ, כי – וַיֹּאמֶר בעז : אַל־יִוָּדַע כִּי־בָאָה הָאִשָּׁה אל הַגֹּרֶן. מכיוון שלא רצה שהיא תזוהה והמעשה יתפרסם, היא יצאה עוד קודם שהאיר היום.

• וַיֹּאמֶר בעז לרות : הָבִי, הגישי את הַמִּטְְְפַּחַת, הצעיף הגדול אֲשֶׁר־עָלַיִךְְְ וְְאֶחֳֳזִי־בָהּ. וַתֹּאחֶז בָּהּ, וַיָּמָָד שֵׁשׁ מידות של שְְׂעֹרִים, שזו כמות יפה, וַיָּשֶׁת, הוא שם עָלֶיהָ את המטפחת המלאה. וַיָּבֹא גם הוא אל הָעִיר כדי לסדר את ענייניו.

• וַתָּבוֹא אֶל־חֲמוֹתָהּ, וַתֹּאמֶר לה נעמי, כשהגיעה מוקדם מאוד, ועל כן אי אפשר היה לזהותה מיד : מִי־אַתְְְּ, בִּתִּי? וַתַּגֶּד־לָהּ אֵת כָָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה־לָהּ הָאִישׁ.

• וַתֹּאמֶר רות: גם את שֵׁשׁ־הַשְְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי, כִּי אָמַר אֵלַי: אַל־תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל־חֲמוֹתֵךְְ. אין זה תשלום, אלא מתנה שתביאי אתך לחמותך.

• וַתֹּאמֶר: שְְׁבִי, המתיני, בִתִּי, עַד אֲשֶׁר תֵּדְְעִין אֵיךְְְ יִפֹּל דָּבָר, כִּי לֹא יִשְְְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם־כִּלָּה יסיים את הַדָּבָר הַיּוֹם. אני מכירה אותו כאיש נמרץ, ואני בטוחה שלא יתעכב בטיפול בעניין.