זכריה-פרק-3

ביאורים

• וַיַּרְְְאֵנִי ה' במראה הנבואה אֶת־יְְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְְְנֵי מַלְְְאַךְְְ ה', וְְהַשָּׂטָן, הקטגור העליון שלו עֹמֵד עַל־יְְמִינוֹ לְְשִׂטְְְנוֹ, לקטרג עליו ולמנוע ממנו לכהן.

• וַיֹּאמֶר ה' אֶל־הַשָּׂטָן: יִגְְְעַר ה' בְְּךָ, הַשָּׂטָן, ולא יניח לך להמשיך לקטרג, וְְיִגְְְעַר ה' בְְּךָ, כי הוא הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם. כיצד תדבר רע על יהושע הכהן הגדול, הֲלוֹא זֶה אוּד, גזיר עץ שכבר החל להישרף ש מֻצָּל, הצילו אותו מֵאֵשׁ הגלות או החורבן?! יהושע היה שריד, אולי יחידי, משושלת הכהונה הגדולה של ימי הבית הראשון.

• ובחזון – יהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְְּגָדִים צוֹאִים, מלוכלכים וְְעֹמֵד לִפְְְנֵי הַמַּלְְְאָךְְְ.

• וַיַּעַן המלאך וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְְדִים לְְפָנָיו. מעמדו של המלאך היה כמעמד שר או דיין היושב על כיסאו ולפניו עומדים משרתים, והוא הורה להם לֵאמֹר: הָסִירוּ את הַבְְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו המלאך ליהושע : רְְאֵה הֶעֱבַרְְְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ, וְְהַלְְְבֵּשׁ, הלבשתי אֹתְְךָ מַחֲלָצוֹת, בגדים נקיים. הבגדים המטונפים גילמו חטא, והחלפתם הסמלית בחזון – משמעה טיהור.

• וָאֹמַר, אני זכריה: לא רק יוחלפו הבגדים המלוכלכים בנקיים; אף יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר, מצנפת הכהן הגדול העשויה אריג ארוך שנכרך פעמים רבות סביב הראש כטורבן, עַל־רֹאשׁוֹ.וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל־רֹאשׁוֹ וַיַּלְְְבִּשֻׁהוּ בְְּגָדִים נאים, וּמַלְְְאַךְְְ ה' עֹמֵד ומשגיח שהכול ייעשה כראוי. כעת נפתחת בפני יהושע אפשרות חדשה:

• וַיָּעַד, התרה מַלְְְאַךְְְ ה' בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃

• כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת: אִם־בִּדְְְרָכַי תֵּלֵךְְְ, וְְאִם אֶת־מִשְְְׁמַרְְְתִּי תִשְְְׁמֹר, וְְגַם־אַתָּה תָּדִין, תדון אֶת־בֵּיתִי, תנהל כראוי את המקדש, וְְגַם תִּשְְְׁמֹר אֶת־חֲצֵרָי – וְְנָתַתִּי לְְךָ מַהְְְלְְכִים, תוכל להתהלך בֵּין הָעֹמְְדִים הָאֵלֶּה, המלאכים, העומדים לפני ה', המשמשים במשפטו של יהושע. מעתה לא תהיה רק הממונה על המקדש בירושלים של מטה, אלא יהיה לך מקום גם במחיצתם של מלאכי מעלה.

• שְְׁמַע־נָא, יְְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אַתָּה וְְרֵעֶיךָ הַיֹּשְְְׁבִים לְְפָנֶיךָ, ראשי הכהנים שעלו עם זרֻבבל , כִּי־אַנְְְשֵׁי מוֹפֵת, אנשי מעלה הֵמָּה, הם, כִּי־הִנְְְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְְְדִּי צֶמַח, הוא זרֻבבל , המנהיג הפוליטי ביהודה.

• כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְְְנֵי יְְהוֹשֻׁעַ – עַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְְְעָה עֵינָיִם, גוונים. זוהי אבן טובה מיוחדת בעלת מגוון צבעים, ולא זו בלבד – הִנְְְנִי מְְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ, אחקוק בה קישוטים, נְְאֻם ה' צְְבָאוֹת, וּמַשְְְׁתִּי, אעזוב, אסיר אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ־הַהִיא בְְּיוֹם אֶחָד. האבן מגלמת בחזון את תפקידו של זרֻבבל בהקמת המקדש שעתיד להביא לכפרת עוונם של ישראל ולתקומתם.

• בַּיּוֹם הַהוּא, נְְאֻם ה' צְְבָאוֹת, כאשר אתה, הכהן הגדול, ת שתף פעולה עם עבדי, צמח, ועוון הארץ יכופר, תִּקְְְרְְאוּ אִישׁ לְְרֵעֵהוּ ותזמינו זה את זה אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְְאֶל־תַּחַת תְְּאֵנָה – חזון פסטורלי על חיי שלווה ופנאי להזמנת אורחים בצלם של עצי הפרי.