זכריה-פרק-6

ביאורים

• וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְְְאֶה וְְהִנֵּה אַרְְְבַּע מַרְְְכָּבוֹת יֹצְְאוֹת מִבֵּין שְְׁנֵי הֶהָרִים שלנגד עיני, וְְהֶהָרִים אינם הרים רגילים אלא הָרֵי נְְחֹשֶׁת.

• בַּמֶּרְְְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים, כנראה בצבע חום הנוטה לאדום, וּבַמֶּרְְְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְְׁחֹרִים,

• וּבַמֶּרְְְכָּבָה הַשְְּׁלִשִׁית סוּסִים לְְבָנִים,וּבַמֶּרְְְכָּבָה הָרְְבִעִית סוּסִים בְְּרֻדִּים, מנומרים, אולי מנוקדים כברד, אֲמֻצִּים, אפורים, אדומים בגוון מסוים, או: בולטים.

• וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְְְאָךְְְ הַדֹּבֵר בִּי: מָה־אֵלֶּה, אֲדֹנִי?

• וַיַּעַן הַמַּלְְְאָךְְְ וַיֹּאמֶר אֵלָי: ארבע מרכבות אֵלֶּה הן אַרְְְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם ה יוֹצְְאוֹת מֵהִתְְְיַצֵּב עַל, לאחר שהתייצבו לפני אֲדוֹן כָָּל־הָאָרֶץ.

• אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְְּׁחֹרִים יֹצְְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן, וְְהסוסים הַלְְּבָנִים יָצְְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם – אחרי השחורים, וְְהַבְְּרֻדִּים יָצְְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן, הארץ הדרומית.

• וְְהָאֲמֻצִּים יָצְְאוּ וַיְְְבַקְְְשׁוּ לָלֶכֶת לְְהִתְְְהַלֵּךְְְ בָּאָרֶץ, ללא כיוון מסוים. וַיֹּאמֶר, ביציאתם נאמר להם : לְְכוּ הִתְְְהַלְְּכוּ בָאָרֶץ. וַתִּתְְְהַלַּכְְְנָה בָּאָרֶץ. שתי מרכבות הולכות אפוא כל אחת לצד מוגדר אחד, והן מבטאות את הממלכות הגדולות ששוכנות מצפון ומדרום ומשפיעות על יושבי הארץ. לשתי האחרות אין השפעה משמעותית על הארץ.

• וַיַּזְְְעֵק אֹתִי בדחיפות, וַיְְְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר: רְְאֵה את הסוסים הַיּוֹצְְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן. הם הגיעו לשם ו הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי, השקיטו את כעסי ועשו רצוני בְְּאֶרֶץ צָפוֹן.אף על פי שהנבואה בכללה עוסקת בכוחות עליונים, היא קשורה לזמן ומקום ארציים. ארץ ישראל במרכז, ועם זאת ליישוב היהודי בארץ הצפון, בבל, היה קיום ארוך, ושם הייתה הנחת רוח מסוימת. זכריה מקבל הוראות מעשיות – להכין את עטרות המלך והכהן הגדול בכסף ובזהב שיבואו מבבל. נראה שיש קשר בין הציווי הזה למראה הקודם המרמז על הנחת רוח ה' בגולת בבל.

• וַיְְְהִי דְְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

• לָקוֹחַ, קח, הרם תרומה מֵאֵת האנשים שבאו מן הַגּוֹלָה, מֵחֶלְְְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְְדַעְְְיָה, וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא, וּבָאתָ אל בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְְפַנְְְיָה, מדובר באנשים חשובים ובעלי אמצעים אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל. הנביא מצטווה לקחת מהם תרומות.

• וְְלָקַחְְְתָּ כֶסֶף־וְְזָהָב וְְעָשִׂיתָ מהם עֲטָרוֹת, כתרים, וְְשַׂמְְְתָּ עטרה בְְּרֹאשׁ יְְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,

• וְְאָמַרְְְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' צְְבָאוֹת לֵאמֹר: הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְְׁמוֹ. כנראה הכוונה לזרֻבבל , שפירוש שמו הוא זרע בבל, והוא האיש שצמח מבבל. והוא לא יקבל כוח מאחרים אלא מִתַּחְְְתָּיו, מתוך עצמו, מן הקרקע והגזע שלו יִצְְְמָח, וּבָנָה אֶת־הֵיכַל ה'.

• וְְהוּא יִבְְְנֶה אֶת־הֵיכַל ה', וְְהוּא־יִשָּׂא הוֹד מלכות, וְְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְְְאוֹ. האיש המכונה צמח יהיה המושל הפוליטי, וְְהָיָה יהושע כֹהֵן עַל, לצד כִּסְְְאוֹ, בעל הסמכות הדתית, ואף על פי כן עֲצַת שָׁלוֹם תִּהְְְיֶה בֵּין שְְׁנֵיהֶם.

• וְְהָעֲטָרֹת תִּהְְְיֶה גם לְְחֵלֶם וּלְְְטוֹבִיָּה וְְלִידַעְְְיָה וּלְְְחֵן בֶּן־צְְפַנְְְיָה, לְְזִכָּרוֹן בְְּהֵיכַל ה'. מלבד העטרה שניתנת לכהן הגדול יישארו בהיכל ה' לזיכרון עולם עטרות בעבור האישים החשובים שבישראל. ההיכל היה אז בראשית בנייתו הרצופה קשיים. הוא לא היה בניין מפואר כלל, אבל העניין עתיד להשתנות –

• וּרְְְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְְּהֵיכַל ה', וכאשר הוא ילך וישתכלל ותראו שהנבואה הזו אכן ה תקיימה – וִידַעְְְתֶּם כִּי־ה' צְְבָאוֹת שְְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וְְהָיָה, הדבר הזה יתקיים אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְְְׁמְְעוּן בְְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם.